מלפפון חמוץ / טור דעה

מאת אבירן אסולין | אלירן עטר לא רוצה להיות במכבי חיפה, זה כבר לא סוד. גם הקבוצה מצידה, כבר ממש לא ששה להשאיר אותו אצלה. אז למה בכל זאת החלוץ עדיין לובש ירוק? מורה נבוכים על הסאגה הארוכה של הקיץ | טור דעה

באמצע הקריירה ו-6 ימים בלבד לפני פתיחת ליגת העל, אלירן עטר מוצא את עצמו, אולי בפעם הראשונה בקריירה, בסיטואציה לא מוכרת.עטר הצהיר לא אחת בפני קברינטי מכבי חיפה על רצונו לעזוב ולחזור לקדנציה שנייה במכבי תל אביב. בשונה מבעבר, הירוקים כבר לא מטילים וטו על שחרורו של החלוץ ומוכנים לשמוע הצעות עבורו. חרף כל זאת, עטר, נכון לכתיבת שורות אלה, עדיין לובש ירוק. מבולבלים? גם אני. אבל תרשו לי לחזור קצת אחורה, לרגע שבו הכל התחיל.
על פי הדיווחים, כבר במחנה האימונים של חיפה התדפק עטר על דלת חדרו של גיא לוזון והצהיר על רצונו בטון שלא משתמע לשתי פנים: אני רוצה לעזוב. לוזון שמע והפנים. הוא ניסה לדבר אל ליבו של השחקן המועדף עליו, אבל ראה כי עטר נחוש. אחרי השיחה הזאת אגב, החל לוזון לחפש בקדחתניות שחקן זר לעמדה בה משחק עטר, אליה בינתיים הספיק לנחות קאיו אלבס הברזילאי.

הכל בעצם כבר היה מוכן לעזיבה של עטר את כפר גלים, רק דבר אחד היה חסר - הצעה רשמית ממכבי תל אביב. הצהובים גיששו כל העת בגזרתו של עטר, אולם ההצעה הרשמית נחתה על שולחנו של יעקל'ה שחר רק אחרי שהצהובים עברו את פאניוניוס היוונית במוקדמות הליגה האירופאית.

עטר עצמו, שכידוע סולד מהתקשורת ולא מרבה להתראיין, ישב בצד בציפייה דרוכה וחיכה לאות כדי לארוז את הפקלאות בדרך חזרה לקרית שלום. ההצעה הראשונית של הצהובים דיברה על 850 אלף יורו כולל שחקן שיעבור לכפר גלים. הירוקים מצידם היו ממוקדים יותר ודרשו למתחילת המו"מ 1.2 מיליון  או מיליון יורו לערך ואת הקשר\מגן של ג'ורדי קרויף, אבי ריקן. יענק'לה שחר ויד ימינו עוזי מור, זכרו היטב את מסכת הייסורים שג'ורדי קרויף העביר אותם בשנה האחרונה בנוגע לקשר שלומי אזולאי, שתנאיו כבר היו סגורים ל-3 השנים הקרובות בירוק, ולא היו מוכנים להוריד אגורה שחוקה מהדרישה המקורית שלהם.

משחקי האגו בשלב הזה עלו לגבהים חדשים ומערכת היחסים בין המועדונים שהיא גם ככה לא מן המשובחות, עלתה על שרטון. ג'ורדי קרויף ובן מנספורד המנכ"ל החדש של הצהובים, רוצים מאוד לראות את עטר חוזר לקרית שלום אבל גם הם סבורים ששחקן בגילו (30) לא שווה יותר ממיליון יורו, שהם גם ככה הרבה יותר ממה שמיץ' גולדאהר חשב מלכתחילה להשקיע. גם הוטו המוחלט שהטיל קרויף על שחרורו של ריקן לא תרם מן הסתם לקידום העסקה.
אצל סגנית האלופה לא אמרו נואש ובניסיון נוסף להנחית את עטר אצלם, הציעו שוב שחקן, הפעם את קשר המריבה דאז שלומי אזולאי בנוסף לסכום שמוערך בכ-900 אלף יורו. גיא לוזון אמר יפה תודה ודחה את ההצעה בנימוס משום שהוא לא מעוניין באזולאי, שבשנתיים האחרונות כזכור היה סלע המחלוקת בין המועדונים. לוזון סבור שאזולאי לא יותר טוב ממה שיש לו בסגל והוא מחפש להשתדרג בפליימייקר זר בעל שיעור קומה.

שני הצדדים ניסו עדיין להגיע לכדי סיכום על עסקה, הפעם למתווה שלא יכלול שחקן, אולם הדרישה הבלתי מתפשרת של שחר ומור ל-1.2 מיליון יורו גרמה למיץ' גולדהאר לחשוב פעמיים על כדאיות העסקה.   בדיוק בשלב הזה הגיע המשא ומתן למבוי סתום. שני הצדדים לא היו מוכנים לזוז מעמדותיהם ועטר, שכבר פינטז על שיתוף פעולה עם החברים החדשים שלו בצהוב, פשוט לא האמין שזה קורה לו.
הבעיה של עטר לא נגמרת רק כאן, אולי בעצם רק מתחילה:
יענקל'ה שחר הצהיר בעצמו לפני מספר ימים בראיון שעטר הוא זה שביקש לעזוב, ומבלי להתכוון לכאורה, פתח חזית של האוהדים הירוקים מול עטר. עד לסאגה הזו יש לציין, עטר היה יקיר האוהדים בכרמל ואוהדי הקבוצה לא היו מוכנים לשמוע על מעבר שלו לכל קבוצה שהיא.

לאט לאט ההגמוניה הזו החלה להיסדק ואם במשחק הדרבי כשהמשא ומתן עוד היה בחיתוליו עטר זכה לכפיים וקללות בו בעת, במשחק גביע הטוטו האחרון מול הפועל עכו, כבר קשה היה שלא לשמוע איך אותן מחיאות כפיים התחלפו בשירי מחאה כנגד החלוץ, למרות שהוא כלל לא היה בסגל והוצא ממנו ממש לפני שריקת הפתיחה כדי להימנע מעימותים עם יושבי היציע הצפוני בסמי עופר.

בקונסטלציה מסוימת, עטר עלול בסבירות גבוהה למצוא את עצמו במקום שהוא לא רוצה להיות בו ויתרה מזאת, להיות במקום שכבר לא ממש רוצה אותו. מעמדו של עטר בכפר גלים ובעיקר ביציעי סמי עופר נמצא בירידה תלולה ואפשר שהוא כרגע בבחינת פרסונה נון גראטה, לפחות ביציעים.

רק כדי לסבר את האוזן, עטר כבש בירוק 17 שערים ובישל עוד ארבעה  בלבד במסגרת הליגה מאז נחת ב-2015 בכפר גלים. מאזן לא מרשים לכל הדעות ואולי פה נעוצים הסיבה שקרויף וגולדהאר לא "מתאבדים" על עטר כפי שלבטח היה צפוי, והטריגר על קיטונות הביקורות שהחלו לצוץ מצד הקהל החיפאי על עטר.

גם מכבי חיפה עשויה למצוא את עצמה בבעיה אם העסקה לא תצא לבסוף אל הפועל והיא תצטרך למצוא דרך יעילה במיוחד לגרום לקהל שלה לקבל בחזרה את עטר אחרי הסאגה הארוכה הזאת שכזכור לכל אורכה עטר לא אמר פעם אחת שהוא מעוניין להישאר ירוק אלא ההפך ,כפי שכאמור אישר שחר.

על כל פנים, שחקן שלא רוצה לשחק במקוים מסוים ולא חשוב שמו או מעמדו, צריך וחייב לשחרר אותו. במתווה הנוכחי שבו עטר נשאר במכבי חיפה גם הוא וגם הקבוצה, עלולים לצאת מופסדים. עד שתהיה עסקה, אם בכלל, גיא לוזון יצטרך למצוא פתרון לבעיה הסבוכה הזו ששמה אלירן עטר ובעיקר לחשוב טוב האם לשחקן שעל אף היותו הפייבוריט שלו, יש מקום בסגל לנוכח העובדה ששני הצדדים פשוט לא מעוניינים בהמשך הרומן. ועטר? הוא מצידו יצטרך לבלוע את הגלולה, להסתיר את הפרצוף החמוץ ולהמשיך לחכות בסבלנות.
המשך יבוא...

אין תגובות

מופעל על ידי Blogger.