געגועי לישעיהו שווגר ז"ל / גילור בירוק

גילור בירוק | שמעון גילור מרוצה מהניצחון, פחות ממשחק ההגנה והתלות באליסון דוס סנטוס  

1. כשפרצה מלחמת יום כיפור הייתה לנו קבוצת מרכז טבלה, שניסתה מדי עונה להשתדרג ולהתברג במאבקי הצמרת. היו עונות שבהן אפילו "רצנו לאליפות" בעיקר בסוף שנות ה-60. אחד מעמודי התווך של מכבי חיפה באותם ימים , ויש אומרים עמוד התווך היחיד היה הבלם ישעיהו שווגר ז"ל (בעיני ובעיני רבים גדול בלמי מכבי חיפה בכל הזמנים). שווגר שחרף היותו נמוך קומה, יחסית לבלם, התברך בניתור ובתזמון יוצאים מן הכלל, שלט ללא עוררין בכדורי הגובה, היה תמיד ראשון לכל כדור בעימותים של 1:1, ניחן בכח עצום ובכושר מנהיגות. היה זה אך טבעי שלמרות שבקבוצה היו ותיקים ממנו (שמילו, חדנס, גרשוני, גוזלן ואחרים), הוא ורק הוא היה הקפטן. כל אימת ששווגר נעדר עקב פציעה, מחלה או שרות מילואים ( תארו לעצמכם היום שחקן בכיר בנבחרת ישראל ששיחק במונדיאל ושיתק את גדולי החלוצים של איטליה, שבדיה ואורוגוואי, יוצא למילואים), הייתה לנו בעיה. כך לדוגמא פתחנו את עונת 1968-9 ללא שווגר שנפצע בנבחרת והפסדנו את כל 4 המשחקים הראשונים! בעונת 1973-4כשפרצה המלחמה, ושווגר נקרא למילואים ממושכים, החלה המפולת שלנו שהסתיימה בירידת ליגה.

2. מכבי חיפה סופגת כמעט בכל משחק. אם נחשיב גם את גביע הטוטו היו לנו 8 משחקים רשמיים. ב-4 מהם ספגנו 2, ב-3 ספגנו 1 ורק נגד קריית שמונה שמרנו על שער נקי. מדהים לגלות שכל 11 השערים שהובקעו נגדנו היו במחצית השניה! ומתוכם 7 שערים הובקעו כאשר אליסון דוס סנטוס אינו על המגרש! אם נוסף לכך את העובדה שהוא לא כשיר ב-100% וגם כשהיה על המגרש החל מדקה 70 הייתה ירידה ביכולת שלו, נבין עוד יותר עד כמה אנחנו תלויים בבלם שלנו.

3. אמש לאחר סיום המשחק, שוחחתי עם חבר בן גילי שגם הוא כמוני, זוכר את הדומיננטיות המופלאה של ישעיהו שווגר. אמרתי לו שחזרנו 45 שנים אחורנית. שוב אנחנו תלויים טוטאלית בשחקן אחד בתפקיד הבלם. מאחר שאיני רוצה לפגוע בכבודו של איש אצטט אותו עם צנזורה שלי. וכך כתב לי חברי בווצאפ: "שווגר מת, בלם יותר טוב מ- xxxxxxx החי "

4. אסור שהרביעייה לרשת רעננה, אחת מ-2 הקבוצות החלשות בליגה, תסנוור אותנו, משהוא לא טוב עובר על משחק ההגנה שלנו. משהוא עוד יותר גרוע מתרחש לקראת סיומם של המשחקים. אם זה יימשך כך נוכל רק לחלום על מאבק בצמרת. לי אישית נמאס לחלום...
צילום: חגית אברהם.

אין תגובות

מופעל על ידי Blogger.