לג'וני באהבה

מאת שמעון גילור | שמעון גילור בפרידה מרגשת מג'וני הרדי ז"ל, ושופך קצת אור מי ומה היה הרדי עבור מכבי 

בהגיענו לבניין, יהא ייעודו אשר יהא, מה שימשוך את עינינו, כמעט תמיד, הוא הגימור. נתרשם מהריצוף , מהצבע, מהחלונות וכן על זה הדרך. ואם בחלוף שנים, או בהתחלף הבעלים, או בשינוי אופנתי, נרצה לשפץ, להחליף, לתקן או לעדכן, נוכל לעשות זאת בנקל (כמובן במגבלות התקציב). דבר אחד לא ישתנה, למרות שהוא הוא העיקר במבנה –השלד. מה שיקבע אם הבניין יעמוד ברעידות אדמה ,מה שיחרוץ את דינם של יושבי הבניין לחסד או לשבט בסערות, מה שיסדר לדיירים לילות יבשים (או רטובים) בחוף, מה שייתן את האפשרות לשפר עם הזמן הוא –השלד.

אפשר לומר, אם כך, שאנשים שעסקו בבניית השלד, הם אלה שקבעו בפועלם את טיב עתידו של הבניין.
במכבי חיפה, לאורך שנים רבות, במאמץ מתמשך בעבודת קודש, במסירות נפש של בודדים, שעשו ימים כלילות כמעט ללא תמורה או ממש בהתנדבות מליאה, נבנה השלד שאיפשר לימים לבצע את הגימור המתאים והמפואר שכולנו מכירים.

מתוך כל האנשים היקרים הללו, "קבלן השלד" הבלתי מעורער בצד המקצועי הינו ג'וני הרדי ז"ל. ג'וני היה שותף מלא לקבוצת השחקנים המופלאה שהפכה את מכבי חיפה לקבוצה אטרקטיבית ומושכת המונים. יחד עם חבריו , מנצ'ל, הלד, עלמני, אמר, שפירא, פיצלה, גרשוני ז"ל, חדנס, שמילו ואחרים הם כבשו שערים ויותר מכך כבשו לבבות. הם הביאו לראשונה תואר לחיפה (גביע המדינה ב-1962 כאשר ג'וני מבקיע את השער הראשון מבין 5 לרשת מכבי ת"א), הם רקדו על המגרש והאוהדים רקדו ביציע.

ג'וני , כבר כשחקן היה קטן בגובה וענק בביצועים. הוא שיחק בסה"כ 221 משחקים רשמיים במדים הירוקים והבקיע 91 שערים ! זו תפוקה מדהימה בכל קנה מידה. אבל ג'וני, לא חיפש לגנוב את ההצגה ונתן את במת התהילה לאחרים. כשהרגיש שהגיע הזמן לפנות את הדרך לצעירים, הוא ירד ליגה לעבר לבית"ר חיפה (יחד עם שייע הלד). אבל כנראה שמכבי חיפה התגעגעה אליו ובלעדיו ירדנו ליגה וכך זכיתי לראות את ג'וני משחק במדי בית"ר חיפה נגדנו ב-2 משחקי דרבי. וג'וני ,שכל כך אהב שחקנים צעירים ופירגן ,כבר אז לדור הבא, ראה מתוך המגרש את מחליפו חסן בוסטוני עליו השלום, מבקיע בכל אחד מה"דרבים" שער ובודאי חשב בליבו ,שזו ההוכחה לכך שעזיבתו הייתה מוצדקת.

אבל , חרף היותו שחקן גדול, את עיקר השפעתו כבונה השלד המקצועי של מכבי חיפה, עשה ג'וני הרדי ז"ל כמאמן. הוא רצה ללמד, להדריך, לחנך ולהעמיד דורות של שחקנים ולכן השקיע את כל מרצו , כשרונו ואופיו בהעמדת דורות של שחקנים. קחו למשל את ההרכב של האליפות הראשונה. למעט זאהי ארמלי וציון מרילי, כל יתר השחקנים עברו תחת שרביט אימונו של ג'וני !

ג'וני , בזכות אופיו ה"אבהי", הפך את קבוצת הנוער של מכבי חיפה לטובה בישראל ולספקית בלתי פוסקת של שחקנים לקבוצה הבוגרת. הרשימה כמעט אינסופית. רק נזכיר את ממן, סלקטר, רוזנטל, אבוקרט, פרסלני, אהרוני, אבי רן ז"ל, קרמר ולפניהם את בלוש, אהרונוביץ, מנשה מזרחי, שמשון עידו, קובי דרך, מנו שוורץ ז"ל ועוד ועוד ועוד.

מפעם לפעם , נקרא גוני לדגל כדי "להציל" את הקבוצה הבוגרת. וגם כאן היו לו הצלחות אדירות ביחס למצב שבו הוא קיבל את הקבוצה. הוא הוליך אותנו לגמר הגביע ב-1971, הוא חילץ אותנו מתחתית הלאומית וממצבים מביכים בליגה הארצית, הוא העלה אותנו בחזרה לליגה הראשונה ב-1980 והוא הגיש לשלמה שרף קבוצה מוכנה ובשלה להובלת הכדורגל הישראלי עשרות שנים קדימה.

ג'וני מעולם לא הסתכסך עם ההנהלה, מעולם לא העליב שחקן, מעולם לא תקף שופטים ובטח שלא פגע באוהדים.  ובתמורה ג'וני קיבל מכולם, הנהלה, שחקנים אוהדים ואפילו מהתקשורת –ים של אהבה והוא ראוי לה.

נוח בשלום על משכבך ג'וני –אנחנו אוהבים אותך!

* צילומים מכבי חיפה האר הרשמי.

אין תגובות

מופעל על ידי Blogger.