אפילו את נשמתו של אבא העצבתם / גילור בירוק

גילור בירוק | שמעון גילור מסכם את הדרבי ואירועיו מזיוויתו שלו 

1. אחרי לילה שבו הצלחתי לישון בקושי שעתיים, הגיע הבוקר ועמו ה"מנחמים". "אל תיקח ללב" , הם לא שווים שתתרגז בגללם" , הבריאות שלך יותר חשובה" , "זה לא מתאים לאדם בגילך להתנהג כך" , ועוד ועוד.  ולכן קודם כל לכל ה"מומחים" באנתרופלוגיה. תרגיעו. הבריאות ב"ה בסדר. ביום שאפסיק לקחת ללב –אפרוש.

2. אלמלא היה מדובר בדרבי, אני משוכנע שהפרשנים היו מדברים אחרת. בעיני הסובייקטיביות אך לא נעדרות הבנה בכדורגל, נשדדנו. הן ע"י הפועל (מגעיל אבל לגיטימי) והן ע"י משיח. לוזון טעה, לדעתי, ב-2 החלטות שבדיעבד הכריעו את המשחק. הראשונה ההתעקשות על ורמוט ב-11 (כבר כתבתי על כך בעבר ומיותר להרחיב). והשניה סיפסולו ל-53 דקות של רוקביצה. האם בגלל זה צריך לפטר אותו ?  לא!

3. שרק יהיה בריא וחזק. כשהוא היה על המגרש, ניכר לעיני כל, שזה הוא ועוד 21. אני מתכוון , כמובן למאור בוזגלו.

4. כמו אחרי כל הפסד כואב, צצים להם ה"קוטרים" המקצועיים. והתקשורת שופכת בנדיבות שמן על המדורה. ושוב נשמע ברמה קולם של אלה שאומרים: "לא לקנות מנוי..." , "לא לבוא למשחקים..." , "לא לעודד..."  והכי גרועים בעני שורקי הבוז לשחקנים שלנו (אתם באמת חושבים שעמרי בן הרוש לא רוצה להצליח?) וקוראי ה"תתפטר" למאמן (המאמנים מתחלפים והצעקנים בשלהם).  ואילו אני הקטן, שנמצא כאן רק מגיל 7, פונה לאוהדים הטובים, הנאמנים, המעודדים. אל תתנו להם לשבור אותנו. כמעט כל הקהלים של הקבוצות הגדולות והבינוניות בארץ בנויים מ-90% אוהדי הצלחות. כולם מלבד מכבי חיפה. בואו ונשמור על הייחוד שלנו.

5. על טענה אחת כלפי שחקני מכבי חיפה, יש קונצנזוס. אין מספיק לחימה. אין מספיק אגרסיביות. לעיתים זה נראה כמו אדישות והשלמה עם הגורל (או ההפסד). לכן כמעט כל ההפסדים הם על האפס. והעניין הזה, יותר מכל דבר אחר מרגיז ומעציב.

6. אתמול כששקעה השמש נכנסנו לי"ז בכסלו. תאריך משמעותי בחיי משפחתי. ביום זה. לפני 5 שנים הלך לעולמו אבי צבי בן רפאל ואדלה ז"ל. הבוקר כשעלינו לקברו , לא רחוק מאצטדיון סמי עופר, לא יכולתי שלא לחשוב על כך שאם לא לנו, לפחות לו, או ליתר דיוק לנשמתו, מגיע קצת יותר נחת. נראה לי, וזה המשפט המצער ביותר שאני יכול לרשום כעת שאפילו את נשמתו של אבא העצבתם.
צילום: חגית אברהם.


אין תגובות

מופעל על ידי Blogger.