זן נדיר - דקל קינן בראיון

מאת רובי לוי | דקל קינן בראיון פרידה (זמני) מישראל בדרך לאתגר חדש בארה"ב, ומספר על ההתרגשות "יש כבר 20 אלף מנויים" וגם על הבעיות של מכבי חיפה, "יציבות" וגם מילות פרידה מהאוהדים, "אם לא הייתי שחקן הייתי אוהד"

שפניתי לדקל קינן בבקשה לתת ראיון לחיפה ספורט, חשבתי שעם עומס הראיונות והאריזה בדרך לארה"ב לענק הירוק לא יהיה ממש זמן, אלא שדקל כמו דקל תמיד נכון לתת מעצמו גם אם זה ראיון על מזוודות. עם 260 משחקי ליגה ו-22 שערים בגיל 33 יוצא דקל להרפתקאה חדשה בליגה האמריקאית השנייה בקבוצת סינסינטי. שנייה לפני ההמראה בראיון לחיפה ספורט הוא מספר על ההתרגשות ומה גרם לו להגיד כן לאמריקאים, על הבעיה העיקרית של מכבי חיפה וגם מי הוא חושב שהיה צריך לעמוד על הקווים.
צילום: חגית אברהם.
ספר קצת על התחושות לעזוב וההתרגשות לקראת האתגר בארה"ב.

קודם כל חשוב לי לציין, אני לא עוזב כי רע לי או לא טוב לי פה. אני עוזב בגלל שבשלב הזה של הקריירה שמגיעה הצעה לחתום לשנתיים במקום שהוא מאוד מפתה לאו דווקא מבחינה כלכלית במקום כמו ארה"ב ומאמן שמאוד רוצה אותי ומאמין בי. עצם העובדה שהוא הגיע לארץ כדי לפגוש אותי ואת המשפחה שלי לדבר איתנו ולתת לי את התחושה כמה הוא רוצה שאני אהיה שותף לפרוייקט שמתפתח שם. אני חושב שקשה לסרב להצעה כזו ברור שיש גם את עניין החוויה תרבות שפה להיות בחו"ל עם המשפחה, אבל גם מבחינת קריירה זה צעד נכון. עובדים שם על פרוייקט שמחבר את כל האזור לקבוצה, עדיין לא נפתחה העונה וכבר נמכרו 20 אלף מנויים. נכון שזו ליגה שנייה אבל הכדורגל שם מאוד מתפתח ועצם זה שהמאמן בא לראות אותי במשחקים ובאימונים מעידה על הרצינות והרצון.
צילום: חגית אברהם.
התאכזבת שמכבי חיפה לא נלחמה להשאיר אותך או שזה היה בהסכמה?

ברגע שמכבי חיפה ראו שאני שלם עם זה הם נתנו לי את ברכת הדרך, ברור שהם רצו שאני אשאר הרגשתי שהם רוצים אותי. במכבי חיפה אני מרגיש מוערך, אני אמנם לא שחקן הרכב ואני יודע שחל פיחות במעמד שלי, אני לא חי בסרט ורואה את המציאות. יש לי אהבה גדולה למשחק וקשה לי שאני לא משחק, במכבי חיפה אני יודע שיש לי תרומה גדולה גם שאני לא משחק. ברגע שביקשתי מיעקב שחר והבאתי את הצעה הוא אמר לי, "אם זה מה שאתה רוצה אני לא אעצור בעדך כמובן שאנחנו רוצים שתישאר אבל אתה הולך על זה בלב שלם אני לא אהיה זה שאעצור בעדך, תרמת כל כך הרבה למועדון והמועדון יהיה האחרון שיעצור ממך להתקדם." אני מעריך את זה, במיוחד עכשיו שהתקופה לא טובה המערכת הבינה מאיפה אני בא ואני מלא כבוד והערכה כלפיהם.
צילום: חגית אברהם.
ספר על ההרגשה לשבת בחוץ וכל פעם לראות שמגיעים בלמים נוספים על המשבצת שלך ובעצם להראות לך את הספסל.

תמיד האמנתי בעצמי, יש סטטיסטיקות שבהן אפשר לבדוק איך היה משחק ההגנה הקבוצתי כששיחקתי ושלא שיחקתי למרות שזה לא העניין, גם שאמרו לי מראש שאני בלם משלים ידעתי שאני מספיק טוב כדי לשחק בהרכב. שישבתי על הספסל מעולם לא פציתי פה לא נגד המועדון או נגד המאמן, ידעתי שאם אני אתאמן טוב אני אשוב להרכב. יותר מזה אני יכול להגיד, אם לא הייתי עוזב לארה"ב אני בטוח שהייתי חוזר להרכב, אני מאמין בעצמי וביכולות שלי. זה לא פעם ראשונה שאני על הספסל, תמיד בסופו של דבר חזרתי להרכב. לפעמים אני שומע אימרות כמו "הוא בחור טוב", לא בגלל זה שרדתי כל כך הרבה זמן במכבי חיפה, אם לא יכולת טובה לא הייתי נשאר במועדון כל כך הרבה שנים, כל כך הרבה שנים וכל כך הרבה מאמנים.

יכול להיות שעצם האישיות השקטה שלך, אחד שלא מתלונן ולא מפעיל יח"צ, פגעו בך בסופו של דבר?

זה אני, זה דקל קינן לטוב ולרע. אני חושב שבסה"כ הרווחתי מזה הרבה יותר מאשר הפסדתי בהתנהלות שלי. ההתנהלות שלי הייתה מקצוענית ונכונה ועובדה שתמיד חזרתי להרכב.
צילום: חגית אברהם.
שאתה מסתכל על מכבי חיפה איפה אתה שם את האצבע? זה רק מקצועי או מעבר לזה? מזל רע? התנהלות?

אני חושב שזה לא רציני להפיל את זה על מזל, קללה ותירוצים דומים, זה הרבה יותר עמוק מזה. זה קצת מהכל ובעיקר יציבות. בשנים האחרונות לא נוצר שלד שיוכל לסחוב את מכבי חיפה להצלחות. שאני עליתי מהנוער היה בסיס של שחקנים כמו: דוידוביץ', חרזי, קטן, קייסי, בנאדו, וג'ובאני. זה שחקנים שרצו יחד המון זמן ושאני הצטרפתי היה לי הרבה יותר קל. וגם אם לא היו תארים עדיין היה למועדון בסיס חזק יש על מי להסתכל מימי ללמוד, אני הסתכלתי ולמדתי מהם כל הזמן, בשבילי הם היו אגדות. הם חינכו אותי. בשנים האחרונות בגלל שיש תחלופה כל כך גדולה של שחקנים ומאמנים לא נוצר בסיס לא נוצר שלד ככה שגם אם מגיע שחקן זר טוב ככל שיהיה, והיה פה זרים מצויינים מאוד קשה לו להשתלב בלי בסיס חזק.

אם אתה בנעליים של מו אלאך, מה אתה עושה? שוב מהפכה?

אני חושב שמהסגל הנוכחי אפשר לבנות שלד שירוץ בשנים הקרובות. אני לא בעד מהפכות בחלון העברות. ברור שכל השינויים האלה הם מרצון כן למצוא את השלד, המועדון לא נח לרגע זה ברור לי, אבל אני חושב שהיום בסגל הנוכחי יש מספר שחקנים שהמועדון צריך לבנות עליהם כשלד לשנים הבאות. זה לא יהיה נכון מבחינת מכבי חיפה להשתגע בחלון העברות ולעשות מהפכות, צריך להתרכז בלבנות שלד מהסגל הנוכחי.

הרבה שחקנים שעזבו את המועדון דיברו על תחושת ניכור וקרירות מצד המועדון, אין אווירה משפחתית וזה פגע להם ביכולת ובביטחון. אתה מצליח להתחבר? להבין?

אני לא מסכים עם זה. כשלא הולך ולא מצליחים, כשחקן אתה קודם כל צריך להסתכל על עצמך, אי אפשר כל הזמן להאשים, התקשורת, המועדון, המאמן, קודם כל שחקן צריך להסתכל על עצמו. גם שאני לא שיחקתי ידעתי שלא הייתי מספיק טוב ואמרתי את זה, לא הייתי טוב יש שחקנים שמגיע להם, אני אלחם ואחזור להרכב. אבל יחד עם זאת, התחושה הזו די מתחברת לנושא של יציבות, קשה לבנות משפחתיות וחמימות שיש תחלופה כל כך גדולה של שחקנים. באליפויות שלנו היה לנו סגל שרץ יחד המון זמן, אז מן הסתם החיבור הוא חזק ומשפחתי יותר, משחקי חוץ, משחקים באירופה מחנות אימונים יחד מן הסתם זה מחבר. אבל שכל חצי שנה באים והולכים שחקנים קשה לייצר את המשפחתיות הזו. אבל שוב מצד שני שחקן שמפיל את זה על הכישלון שלו עצמו אז הוא טיפה עוצם עיניים.

נבחרת זה עוד משהו שאתה מאמין שתוכל לחזור?

(צוחק) אני מאמין בעצמי בהכל.
צילום: חגית אברהם.
ספר קצת מי המודל שלך במכבי חיפה?

אמרתי בכל הזדמנות אריק בנאדו הוא המודל שלי ולא רק, גם יניב קטן, ג'ובאני, חרזי. זה שחקנים שלמדתי מהם כל כך הרבה ולרגע אני לא שוכח את זה. אגב שאריק אימן אני הייתי בטוח שהוא האדם המתאים לאמן את מכבי חיפה לאורך הרבה זמן קיוויתי שזה מה שיהיה, הוא מכיר כל דבר במועדון כמו את כף היד שלו. והוא יודע מזה מכבי חיפה. אותו דבר גם רוני לוי, הוא כבר עשה מהפכה קטנה ומאוד קיוויתי שהוא ישאר להרבה זמן כסמכות מקצועית עליונה. ברור שבסופו של דבר כולם נבחנים במבחן התוצאה ואין לי ספק שגם אריק בנאדו וגם רוני לוי היו האנשים הנכונים.

אתה הולך עכשיו לארה"ב לשנתיים, מה הלאה? פרישה? חזרה למכבי חיפה?

למדתי שכדורגל זה מאוד נזיל אבל כמו שאני מכיר את עצמי אני לא אפרוש, בכדורגל אתה יכול לתכנן תוכניות אבל בסופו של דבר זה תלוי באינספור מקרים. להיות שחקן כדורגל בארץ זרה זה לא תמיד קל, תיקח שחקן שמגיע לארץ זרה עם כל המשפחה שם את הילדים שלו בגנים מצליח טיפה להתאקלם פתאום אחרי שלושה חודשים המאמן שהביא אותו פוטר והוא מוצא את עצמו במקום אחר, שחקני כדורגל מתמודדים עם דברים שהאוהד האמוציונלי לא תמיד יודע או מרגיש. אז זה לא יהיה חכם מבחינתי לתכנן תוכניות ולהצהיר הצהרות אבל בכללי אני לא רואה את עצמי פורש.

יש סיכוי שנראה אותך לובש מדים אחרים מלבד אילו של מכבי חיפה בהמשך?

כל עוד מכבי חיפה תרצה אותי אני לרשותה, גם שחזרתי מאנגליה היו לי הצעות מקבוצות גדולות בליגה ואני שמח שהנאמנות שלי עמדה למבחן ובחרתי כמובן מכבי חיפה. כל עוד מכבי תרצה אותי אני אהיה שם וזה ימשך במשך כל ימי חיי.

לסיום, כמה מילים לאוהדים.

תמיד הרגשתי אהוב, גם בתקופות לא טובות תמיד תמכו בי ואני לא אשכח את זה לרגע. כולם הרגישו שבמידה ולא הייתי שחקן אני הייתי אוהד וזה מה שחיבר אותי לקהל. בשבילי כל אימון כל משחק שלבשתי את החולצה הירוקה הרגשתי שזה הדקות הראשונות והאחרונות שלי בקבוצה שאני מוכן לתת את החיים שלי עבור הקבוצה בכל אימון בכל משחק. אני רוצה להודות להם על הטקס המרשים והתמיכה. היו כאלה שרצו לראות דמעות, אבל כזה אני מחוץ למגרש לפעמים קצת קר אבל על המגרש אמוציונלי ושחקן שמשחק מאוד עם הרגש. אבל מאוד התרגשתי מהטקס.

תגובה 1:

  1. שחקן נשמה אין הרבה שחקנים כמוה וחבל באמת זן נדיר אני מאחל לו שיצליח בכל מה שיעשה ויחזור למכבי חיפה בתור מאמן

    השבמחק

מופעל על ידי Blogger.