הטבלה לא משקרת / שמעון גילור

גילור בירוק | שמעון גילור על ניהול המשחק של רוטן, ההתקדמות הלא מספיקה של לביא וגעגוע לשנות ה-70 

1. לי כבר נמאס לכתוב ולכם, מן הסתם, כבר נמאס לקרוא את דעתי על ניהול (יותר נכון אי ניהול) המשחק של רוטן. ולכן, בנושא זה, רק אציין ששוב איבדנו 2 נקודות שהיינו חייבים לקחת, רק בגלל הכישלון המהדהד שלו בניהול המשחק.

2. נטע לביא עשה העונה התקדמות. זה בא לידי ביטוי בהוספת ממד שהיה חסר אצלו וזו התנועה לעומק. אלא, שאין בכך די. נטע חייב לעבוד על 2 פרמטרים חשובים שאם יצליח בהם, יוכל להגיע רחוק. מסירה קדימה תוך כדי תנועה ובעיטה מרחוק. נטע יכול וצריך להשתפר עוד ולמזלו יש לו כעת ממי ללמוד. גם בצוות האימון (רוב מאס שהיה קשר אחורי בהולנד) וגם ובעיקר ממנדג'ק
.
3. ואם במנדג'ק עסקינן –הוא באמת נקודת האור היחידה. ראיתם מה קרה לנו כשיצא מהמגרש.

4. חבר ילדות, שעימו ביליתי שעות מרובות ביציעי קריית אליעזר בשנות ה-60 וה-70 של המאה שעברה, אמר לי השבוע, ואצטט אותו כמעט במדויק: "השחקנים של שנות ה-70 האיומות כמו אריה עפרוני, אילן לופט, אריה בוק, איציק אהרונוביץ' וחבריהם היו פחות כישרוניים. הם אפילו לא יכלו לחלום על התנאים של ימינו, שלא לדבר על האצטדיון. אבל הם רצו יותר. הם נלחמו יותר. הם לא הכירו ולא רצו להכיר אף קבוצה אחרת. איתם הרגשתי שהם עושים את המקסימום עבורנו האוהדים. איני מרגיש זאת היום".

5. אחרי 6 מחזורים אנחנו עם 6 נקודות מ-18. מה לעשות. הטבלה (כנראה) לא משקרת. אנחנו עם ניצחון בודד ב-8 משחקים אחרונים (כולל חצי גמר וגמר גביע הטוטו –אני לא מחשיב פנדלים לעניין זה). זה קצב לירידת ליגה ! מה עוד צריך להתרחש על מנת שיענקל'ה יפסיק לתת קרדיט לכל אלה שמתפרנסים מכספו ומשיבים בביזיונות?
צילום: חגית אברהם.


אין תגובות

מופעל על ידי Blogger.