בלי עתיד בלי תקווה בלי חלום / שמעון גילור

גילור בירוק | שאלת השאלות, מה יהיה? לא עכשיו, לא מחר כי זה ברור - קטסטרופה. מישהו מוכן לדבר על תוכניות לטווח הרחוק?

1. אמש כשלבי היה באצטדיון סמי עופר –גופי היה במקום אחר ,עקב התחייבות שלא יכולתי לבטל. גם לא צפיתי במשחק בטלביזיה  ולכן לא אתייחס להפסד נגד בית"ר ירושלים  , אלא רק למצבנו העגום.

2. איני מוצא טעם, לחזור ולדון ולדוש בסוגיית אלאך/רוטן, הן מפני שאין לי מה לחדש והן מאחר שזב כבר לא רלוונטי. גם לא אתייחס למנוי המאמן החדש, זהותו, ועיתוי כניסתו לתפקיד, כיוון שבעונה הזו לא נותר אלא לדאוג למניעת קטסטרופה ואת זה יכול לעשות כמעט כל מאמן ישראלי מאלה ששמם פורסם כמועמדים.

3. הבעיה שלנו, הייתה ונותרה הטווח הארוך. עם כל רצוני להיות רגיש וסימפטי, אחטא לאמת אם לא אקרא "לילד" בשמו. השאלה הינה איך תיראה ואיך תתנהל מכבי חיפה יום אחרי פרישתו של יענקל'ה שחר. כל ניסיון "לטפל", "לשקם", "להציל את הספינה הטובעת" וכיוצ"ב כינויים, בלי לקחת בחשבון את העובדה הבלתי נמנעת שבעוד מספר שנים נהיה בעידן שאחרי שחר, שקול , בעיני, לטיפול במשכך כאבים לאדם שזקוק להשתלת לב.

4. נשגב מבינתי, מדוע ,יעקב שחר ( שוב אחזור על דברים שכתבתי בעבר –אדם גדול, עתיר זכויות ואחראי לרגעי אושר רבים בחיינו) , אינו רוצה, או אינו מחליט, לדבר אתנו האוהדים. אילו היה בא ואומר משהו כמו: "עשיתי ניסיון לשנות את המבנה המקצועי, כהכנה ליום שאחרי פרישתי –אך הדרך שניסיתי נכשלה וכעת לא נותר לי אלא לבחון דרכים אחרות. בשלב זה אטפל במנוי מאמן עד סוף העונה ובשבועות הקרובים אקבל לאחר התייעצויות החלטות לטווח הארוך והפעם, נדאג ליידע אתכם מה התכניות שלנו..." –רוב הקהל ואולי כולו, היה מבין, מקבל ונרתם לדחוף את הקבוצה קדימה.

5. אך לצערי הגדול, לפחות בינתיים, זה נראה כהליכה לאחור, חזרה לעידן (שהיה טוב ומתאים בזמנים עברו) שבו על פי יענקל'ה בלבד יישק דבר. אולי זה יפריח תקוות, אולי אפילו הצלחות בטווח הקצר, אך לאורך זמן צר לי להצטרף לאלה שכתבו אמש: "בלי עתיד בלי תקווה בלי חלום "

6. ואף על פי כן במוצ"ש נהיה בנתניה במשחק נגדל הפועל חדרה –אין לנו ולא תהיה לנו קבוצה אחרת.
צילום: חגית אברהם.

אין תגובות

מופעל על ידי Blogger.