Header Ads

"דרך ארץ קדמה לתורה" / שמעון גילור

גילור בירוק | שמעון גילור מסכם משחק, תוהה לאן נעלמה השמחה? וגם מתבייש בדרך בה מוחים נגד יעקב שחר     

1. שש שנים לא ניצחנו באשדוד ושבע שנים לא זכינו לארבעה ניצחונות חוץ רצופים. והנה זה בא ואין שמחה במעוננו. ואנשים שאינם אוהדי מכבי חיפה שואלים אותי: מדוע? גם אני שואל את עצמי לאיפה נעלמה השמחה? היכן הכיף? ואכן ביציאה מהמתקן העלוב באשדוד (לא ראוי לליגת על בשנת 2018/9 ועיר בסדר גודל של אשדוד חייבת אצטדיון לפחות כמו בעכו) לא ראיתי חיוכים. מה עובר עלינו? אין לנו יכולת ליהנות מכלום?

2. מהבחינה המקצועית חזינו במשחק ברמה מאד נמוכה, חסר דיוק, נעדר בטחון, איטי ומסורבל. כל אימת שמישהו שבר את ה"שגרה" המשמימה – הייתה התרחשות מעניינת. בדרך הביתה , חשבנו מה הייתה תגובתנו אם ויסמן היה כובש נניח 2 משלל ההזדמנויות שלו. ותשובתי היא שכשם שלא הסתנוורנו מה-5:0 נגדל מרמורק גם לא היה סיכוי שנכנס לאופוריה גם אילו הבסנו את אשדוד. ואולי טוב שכך. אחרי הכל מחרתיים נשחק נגד קבוצה הרבה הרבה יותר טובה וחשוב שנגיע צנועים.

3. מאז שגיא לוזון ניסה ללא הצלחה את שיטת 3 הבלמים למשחק אחד או שניים, לא ראינו את מכבי חיפה עולה במערך הזה. אם זה טוב או לא נראה רק לאורך זמן. 2 דברים ברורים ובולטים. אם מהות השיטה הינה משחק אגפים – אז תפעילו אותם! ואם אתה מצפה שבאגף שמאל יצליח לתפקד היטב שחקן שמשחק ברגל ימין, אל תופתע כאשר זה לא יעבוד.

4. אי אפשר להתעלם ממה שקרה ביציע ואף מחוץ למגרש בעניין ה"מחאה" נגד יענקל'ה שחר. התביישתי. כידוע לרובכם, אני אישית מחיתי לא פעם על התנהלותו של שחר כולל בימים אלה. אבל מכאן ועד להתנהגות המבזה של אמש המרחק דגול מאד. עומדת לה חבורה של אוהדים ברובם צעירים מאד, ועושה כל אשר לאל ידה לגרום נזק, להפריע, להקניט ולהעליב. מחאה היא דבר לגיטימי. גם בכדורגל. אולם "דרך ארץ קדמה לתורה". כנראה שלא אצל אותם אוהדים וחבל.
צילום: האתר הרשמי.

אין תגובות

מופעל על ידי Blogger.