אין כמו הפעם הראשונה / שמעון גילור

גילור בירוק | אמש נודע לי באקראי שלפני המשחק נגד קרית שמונה נערך טקס הוקרה לדני רום (דניאל שמולביץ') האגדי. אותו חבר ,זכה כמוני וכמו רבבות אוהדים אחרים, לראות במו עיניו את שמילו בימיו הגדולים. ואז אחרי הלם קצר, התעוררה בי תדהמה ותרעומת על כך שהטקס נערך במשחק שאינו "מושך קהל" וחמור מכך במהלך השבת, עובדה שמנעה מאלפי אוהדים שומרי שבת להיות נוכחים. את מחאתי כבר הבעתי בפני אחד מבעלי התפקידים במועדון בהתכתבות אישית . כעת ברשותכם אני רוצה "להעלות מן האוב" כתבה מלפני כ-10 שנים לרגל הארוע.
צילום: חגית אברהם.
זכיתי לצפות, במהלך שנותי כאוהד, בהצגות ענק של מכבי חיפה באירופה ואני מאמין שעוד אזכה לראות שיאים נוספים בעתיד . נכחתי במשחקים גדולים נגד יריבות מהוללות. אבל כמו בכל דבר בחיים, אין כמו הפעם הראשונה. שערו בנפשכם שהפועל כפר סבא אשר זכתה ,נניח, באליפות הליגה השנייה תחליט לחגוג את שובה לליגת העל במשחק נגד מחזיקת הגביע האנגלי. האם מישהו מעלה על דעתו שדבר כזה יכול להתרחש? לאחר משפט כזה עוד עלולים לשלוח אותי לאשפוז כפוי באברבאנל.

ביום שבת ה 14 במאי 1966 שיחקה אברטון לעיני 100,000 צופים באיצטדיון וומבלי בלונדון במשחק גמר הגביע האנגלי וניצחה במשחק דרמתי את שפילד וונסדיי בתוצאה 3:2. באותה שעה בדיוק נאבקה מכבי חיפה במשחק חוץ קשה נגד הקבוצה שבמקום השלישי בטבלת ליגה א' צפוןהלא היא הפועל קריית חיים. לעיני 7,000 צופים, רובם ככולם ירוקים, כבש המגן התוקף קלמן זוננשיין את שער הניצחון והקנה לקטר הירוק ניצחון נוסף שרק ביסס את מקומה של מכבי חיפה בראש הטבלת, 7 נקודות יקרות יותר מסגניתה, הפועל כפר סבא.

ובכן יקירי הירוקים, לא דמיון מפותח, לא פנטזיות, ולא שיגעון כתוצאה מהחום והלחות הקיציים, אלא עובדה קיימת ומוצקה: לפני כ-52 שנה הגיעה מחזיקת הגביע האנגלי אברטון למשחק חגיגי נגד אלופת ליגה א' צפון הלא היא מכבי חיפה. וכך, בחג השבועות של שנת תשכ"ו יום רביעי ה 25 במאי 1966 זכיתי לראות בפעם הראשונה בחיי משחק בין מכבי חיפה ליריבה אירופית.
צילום: מכבי חיפה האתר הרשמי.
17,000 צופים נלהבים מילאו כל פינה באצטדיון קריית אליעזר. הרי לא בכל יום מגיעה לכאן קבוצה שרק לפני 10 ימים זכתה בגביע האנגלי. מכבי חיפה עדיין הייתה בתמונת המאבק על גביע המדינה וציפה לה בעוד שישה ימים קרב אדיר נגד מכבי תל אביב באצטדיון המכבייה בשפך הירקון, וביניהם עוד משחק ליגה בשבת נגד הפועל צפת ולמרות כל זאת החליט המאמן אברהם מנצ'ל לעלות למשחק נגד אברטון עם ההרכב החזק ביותר שעמד לרשותו כאילו היה זה משחק רשמי במסגרת גביע אירופה לאלופות.

מאחר והשוער הקבוע של מכבי חיפה יחזקאל גרשוני סבל במהלך העונה מפציעה ולא היה בכושר משחק מלא, הושאל לצורך משחק זה בלבד שוערה של הפועל ת"א יואל שוהם, חבר קיבוץ מעיין צבי שליד זכרון יעקב. יחד איתו התייצבו בחוליית ההגנה קרול (ליקה) רוטנר, ישעיהו (שייע) שווגר, שמואל חדנס, קלמן זוננשיין. בקישור שיחקו דוד גוזלן, אשר עלמני, ואהרון (ארהל'ה) גרשגורן, ובהתקפה חסן בוסטוני מימין, שמואל (דידי) ששון משמאל, ובחוד, הגדול מכולם, דניאל (דני) שמולביץ' (רום) הלא הוא שמילו.

המשחק נפתח בבליץ של הירוקים על שער האנגלים ההמומים שלא הבינו איך קבוצה מליגה שנייה במדינה נידחת באסיה, מצליחה להפיק כדורגל כל כך יעיל ואטרקטיבי. המגינים רוטנר מימין וזוננשיין משמאל תפקדו כקיצונים לכל דבר כמו כהן ווילסון מנבחרת אנגליה (שתזכה במונדיאל כחודש ימים מאוחר יותר) . גוזלן חיסל את ההתקפות של האנגלים במרכז המגרש ושווגר נעזר בניתור המדהים שלו כדי להתמודד בהצלחה עם משחק הראש המשובח של החלוצים הכחולים לבנים.  עלמני ליהטט במרכז המגרש ושלח שוב ושוב כדורים מדודים לעבר החלוצים. בוסטוני ודידי ששון הצנומים התקשו מול המגינים הקשוחים של אברטון.
צילום: האתר הרשמי.
אבל בחוד ההתקפה שיחק כדורגלן אירופאי לכל דבר. הוא לא נפל משחקני מחזיקת הגביע האנגלי באף פרמטר. הוא היה מהיר מהם, אתלטי, בעל שליטה מצוינת בכדור, בעיטה חזקה בשתי רגליים, משחק ראש משובח ושמחת משחק. האנגלים שציפו לטיול קליל ב'ארץ הקודש' נתקלו בגדול חלוצי מכבי חיפה בכל הזמנים – שמילו.

מקץ 19 דקות פרץ שמילו כסופה, חלף בקלילות על פני בלמי קבוצת 'המיליונרים' מליברפול והוכשל על ידי השוער. שמילו עצמו בעט את הפנדל פנימה וזיכה אותי בשער הבתולין הפרטי שלי באירופה. 17,000 הצופים לא ידעו את נפשם מרוב אושר. באותם רגעים נראה היה שהשמיים הם הגבול ותאמינו לי שאפילו המטורפים והתמהוניים  ביותר לא העלו בדעתם שיבוא יום ומכבי חיפה תתמודד במסגרת גביע אירופה לאלופות נגד אלופת אנגליה ותביס אותה 3:0.

אט אט השתלטו שחקניה המעולים של אברטון על מרכז השדה וככל שמחוגי השעון נעו קדימה התפתח לחץ אנגלי על שערו של יואל שוהם. אברטון שזכתה רק 3 עונות לפני כן באליפות אנגליה הייתה באותם ימים אחת הקבוצות החזקות באירופה ואולי בעולם כולו. מכבי חיפה אמנם התברכה בכשרונות רבים ושיחקה בהתלהבות, אך שחקניה היו חובבים ואחרי 45 דקות ניכר הפער האיכותי ובעיקר הפער בכושר הגופני.

במשך דקות ארוכות צרו שחקני אברטון על שערו ומול שחקני מכבי חיפה שממש 'נפלו מהרגליים' הגיעו לאינספור מצבים. בכל פעם שנראה היה שהשוויון הגיע התעופף לו שוהם באקרובטיות ועצר, הדף, אגרף פעם אחר פעם את הכדורים שאיימו לחדור לשערו. מקץ 77 דקות נשא לחצה של אברטון פרי וטרבילקוק הצליח להכניע את שוהם וקבע את תוצאת המשחק 1:1.

כשהמשחק הסתיים, כל נציגי התקשורת האנגלית "התנפלו" על שמילו ובקשו לראיין את מי שבעיניהם התגלה ככוכב כדורגל שיכול בקלות לשחק בליגה האנגלית הראשונה. מה גדולה הייתה תדהמתם כשהתברר להם ששמילו משחק בנבחרת ישראל אצל המאמן היגוסלבי מילובאן צ'יריץ' בתפקיד בלם!

איך זה ייתכן? שאל בפליאה כתב ה-בי.בי.סי? שמילו הנבוך לא ידע מה להשיב אולם לעזרתו הזדעק אחד מהכתבים הישראלים (כמדומני היה זה עמוס כרמלי ז"ל) והסביר לאנגלים ההמומים ששמילו משחק בכל תפקיד מגן, בלם, קשר, חלוץ ואם צריך אפילו שוער, הכל לפי הראיה של המאמן. האנגלי היה בטוח שעובדים עליו וסגר את הראיון. אבל אנחנו ידענו שכרמלי לא הגזים .

עברה שנה ולקרית אליעזר הגיע בכירת קבוצות מזרח אירופה של אותם ימים סלביה פראג. הפעם גרשוני עמד בשער ונעל אותו בתצוגה הירואית. במחצית השניה , אולי בהשפעת החום, מכבי חיפה השתחררה והחלה לתקוף ולבסוף ניצחנו 2:0. למותר לציין שאת 2 השערים הבקיע שמילו. מי אם לא הוא?

אין תגובות

מופעל על ידי Blogger.