"הרבה מעל לפני הכיף"/ שמעון גילור

גילור בירוק | שמעון גילור היה בטוטו טרנר ומסכם את החוויה.  על שחקני הבית, בניית התשתית לעתיד וגם קצת ביקורת לאנשי באר שבע 

1. במחצית פגשתי מתחת ליציע את תמיר אלחיאני. ואצטט אותו: "הייתה מחצית לעילא ולעילא". למרות שלדעתי הגזים, אני מסכים שאם יש משהו שעל פיו אפשר לראות את עומק השינוי שמרקו בלבול הצליח לייצר, זו דווקא המחצית הראשונה. אז כאשר שיחקנו 11 נגד 11 ובאוהדים 1,600 נגד 14,000, ראינו סוף סוף חבורה שאמנם מוגבלת ברמת השחקן הבודד (עם כל האהבה לחבורה הלוחמת שלובשת ירוק ,זה עדיין רחוק מבחינה איכותית מהקבוצות הגדולות בעבר), אבל החבר'ה האלה לא מפחדים משום יריבה, לוחצים, רצים, מנסים, מפרגנים אחד לשני ונותנים לנו את כל הסיבות לעודד ולהתעודד. ואז באה המחצית השנייה. איך אומרת הפרסומת של אחת מחברות התעופה? "הרבה מעל לפני הכיף".

2. 6 שחקני בית ב-11 הפותחים, 2 שחקני בית נוספים במחליפים, מאמן, עוזר מאמן ומנהל קבוצה, כולם ילידי קצף וכפר גלים. אמנם אנחנו בעידן שבו הכסף משחק תפקיד ראשי, אבל מסתבר שגם לסמל יש עדיין ערך וחשיבות וטוב שכך.

3. בדרך הארוכה והשמחה הביתה, דיברנו בעיקר, על מה חשוב לנו להשיג העונה. כולם רוצים מקום שני (עצוב לומר אבל מכבי תל אבי תזכה באליפות בהליכה) ומפנטזים על הגביע. אבל הרבה יותר חשוב מכך, זו בניית תשתית בריאה ואיכותית לעונות הבאות. מה חסר לנו? כמובן שמגן שמאלי שמסוגל לייצר באגף השמאלי עם רגל שמאל, לפחות את מה שאנחנו מייצרים בימין. עם כל הכבוד והערכה לריינן, צריך בלם הרבה יותר "רע" ממנו (עם הרוגע והטכניקה כפי שיש לריינן וזו מעלתו), קשר אחד או שניים (לא לעולם נשחק עם 3 בלמים) שמסוגלים גם לנהל משחק וגם לאיים על השער ויחד עם שועה שכבר אצלנו, נוכל להשיב עטרה ליושנה.

4. בדרך כלל איני מתייחס לנושאים שאינם בתחום המקצועי או המנהלתי של מכבי חיפה. אבל מאחר שכל ביקור ב'טוטו –טרנר' , מלווה בתסכול מהחנייה ומהכניסה לאצטדיון, ובאר שבע חשובה מאד לכדורגל הישראלי, החלטתי להקדיש לכך כמה שורות. הכדורגל בכלל והישראלי בפרט, קיים קודם כל בזכות ההתעניינות של הקהל. כולם רוצים לראות יציעים מלאים ומתרגשים מהאווירה המחשמלת שזה מייצר. אז מדוע, לעזאזל, אני צריך אחרי כל משחק בבאר שבע לעשות כוון פרונט לרכב ? (למי שלא יודע הכניסה לחניה מתבצעת בדרך עפר מליאת בורות ומהמורות ואבנים ו"שאר ירקות" באורך של כ-2 ק"מ לכל כוון). ולמה קבוצה מכובדת כמו בפועל באר שבע מקצה רק 3 מאבטחים לעמדת הבידוק של אוהדי החוץ, מה שבהכרח יוצר צפיפיות, כעס ומאות אוהדים שנכנסים ליציע אחרי שהמשחק החל?  לדנילביץ', ברקת ואסי רחמים הפתרונים.
צילום: האתר הרשמי.



אין תגובות

מופעל על ידי Blogger.