אללה קארים / שמעון גילור


גילור בירוק | שמעון גילור "משבית שמחות" ומסכם את משחק הניצחון אמש על הפועל חדרה, מזווית - חצי הכוס הריקה  
  1. כשפתחתי היום בבוקר את המחשב וראיתי כותרות על אופוריה במכבי חיפה, לא ידעתי אם זה לכבוד פורים קטן שחל מחר או שסתם מישהו התבלבל תרתי משמע. ולכן, למרות שנהניתי במשך 65 דקות ולמרות שתמיד כיף לנצח, לקחתי על עצמי את התפקיד של "משבית השמחות" התורן והפעם אתמקד בליקויים. הכל במטרה להאיר ולא בכוונה להעיר.
  2. עם כל הכבוד לשער הנחמד, ולמרץ הבלתי נלאה, מוחמד אבו פאני לא הראה, לטעמי, שום דבר יוצא דופן או איכותי במשחקו. נהפוך הוא. היו לו הרבה מאד איבודי כדור, הרבה מאד החלטות שגויות והשוואה לשחקן שאותו החליף (סולליך) , לא עושה לו שרות טוב. עצתי ל"ילד". אל תסתנוור מהכותרות, מהעיתונים ומאתרי האינטרנט. עבודה רבה וקשה לפניך. טוב תעשה אם תראה את הקלטת המשחק פעם ועוד פעם ותלמד מהטעויות. לא תמיד תהיה מולנו יריבה כל כך נאיבית כמו אמש.
  3. פריי מראה ניצוצות של כדורגל מבריק. כזה שבשבילו "שווה" לקנות כרטיס, שאת חולצתו ירכשו כמתנה לילד, שיהיה מודל לחיקוי. ואילו עיני הבוחנות, ראו גם את הצד הפחות מוצלח שלו. הגנה רופפת, עזרה ממש לא אפקטיבית למגן שבאגפו (לא פלא שרמי גרשון היה החלש ביותר אצלנו) וקרנות ובעיטות חופשיות ברמה שלא מתאימה לרזומה. (להזכירכם זהו טור שמתמקד, הפעם, ב"חצי הכוס הריקה"). חרף הכתיבה ה"שלילית" שלי, אי אפשר בלי השער. מה נאמר על השער של פריי? "אללה כרים".
  4. מוחמד עוואד ממשיך לאכזב אותי. מילא זה שנחוץ לו כ-10 איומים לטובת כיבוש שער, עם זה עוד היה ניתן להשלים. אבל איפה התחכום? איפה החשיבה? להיכן נעלמה הבנת המשחק? הכל התנקז לרגע אחד במחצית השנייה. עוואד קיבל כדור באגף ימין מעבר לקו ההגנה ובמקום לתת כדור רוחב שייצר איום ממשי על שער היריבה , העדיף להניח לכדור לצאת ואז התפנה להתווכח עם השופט אם זה חוץ או קרן. והאדישות ושפת הגוף הנרגנת. בינתיים, יש קרדיט מהקהל ובמיוחד מהפרשנים והתקשורת. עד מתי?
  5. ונסיים בהתנהגותו המחפירה של ירדן שועה ובנסיון הפאתטי לסנגר עליו. ולצורך כך נביא סיפור הקשור לפרשת השבוע ('כי תשא') שבה כידוע, היה חטא העגל ובעקבותיו משה רבנו שיבר את לוחות הברית. ובכן בבית ספר כלשהו מגיע מפקח מטעם משרד החינוך, נכנס לכתה לשעור תנ"ך ושואל את יענקל'ה מי שבר את הלוחות? יענקל'ה המבוהל אומר למפקח "אדוני , אני נשבע לך שזה לא אני...". נסער והמום מתשובת התלמיד ניגש המפקח למנהל בית הספר ומשתף אותו בחוויה שזה עתה עבר בכתה. המנהל, מחייך בהקלה, לא מתבלבל ועונה לו: "תאמין לי, אדוני המפקח. אני מכיר את יענקל'ה. הוא בא מבית טובאם הוא אומר לך שהוא לא שבר את הלוחות, אתה יכול להאמין לו.". ודי לחכימא ברמיזא.
צילום: האתר הרשמי.


אין תגובות

מופעל על ידי Blogger.